חכם גבאי: שבתות וחגים במרוקו, היו... כדי שתבוא שבת, מבשלים, היינו מבשלים הכי טוב, דגים, חייב שיהיו דגים, ובשר, חייב שיהיה בשר, וכל המרבה הרי זה משובח, כל המרבה משביח את החג, הקדוש ברוך הוא דואג לך, אומרים הקדוש ברוך הוא אומר השבת הזה הם טובים, על חשבוני, אתם תאכלו ותשתו ואני אשלם.
וכמובן, גם בחגים, והכי הרבה בפסח, חודש האביב, צובעים את הבית ונשטוף, וניקיון מה אגיד לך, יותר מכאן, כאן ברוך השם, הקירות חלקים, הכול יש מרצפות, את יודעת מה זה מרצפות, שם מטאטאים וזהו, יש רק אדמה, שמים עליה מחצלת, וישימו עליה משהו כדי לישון, ויש כרית ויש מזרן, ישנים עליו.
צובעים את כל הבית, והיינו מכינים מצות בבית, בכפר, היינו עושים מצות מפורים, לפי תור, לפי הסדר, לפי התור, בתור. היום אצלי, מחר אצלך, אחר כך אצל מישהו אחר, לא לא לא, היינו מתאספים עשרה גברים ושלוש או ארבע נערות, אחת היתה לשה ביד אחת רבע שעה, אחרת חותכת לגודל כיפה, ועוד אחת עושה כך, ומשם לתנור ישר. המצות של מרוקו כמו דפים, אבל גדולה יותר ודקה יותר, נהיה תענוג לאכול את המצות האלה... כל אחד מה שהוא עושה, כל משפחה לפי הגודל שלה, משפחה ברוכת ילדים, אחים ואחיות בבית, לפי הצרכים של כל החג.
מפורים מתחילים, אנחנו אצלנו, בשליל ז'דאת (כנראה שם מקום) מקנה סוף גדולים סוגרים ושמים אותם בצד, קודם כל מכשירים את החדר, מכשירים אותו הראשון. והיינו מכינים מצות ושמים אותם שם, עד שמגיע פסח ופותחים את המצות, ושוחטים את העגלים ושוחטים את הכבשים, השבח לאל.
בבהילו , בוודאי, עושים בבהילו, מתחילים עם הבכור בבית, הוא מתחיל, ועושה לילדים הקטנים, ואם האישה הרה, ואם האישה הרה, עושים לה שתי פעמים, למה? ואם יש לה תאומים בבטנה, עושים לה פעמיים, שלה ושל התינוק, ובשתי פעמים מתכוון גם למקרה שיש תאומים, והולכים לפי הסדר עד שנשאר בעל הבית והאישה שלו.
עושים בבהילו, כך גם אני בבית שלי באים אליי הילדים.
בבהילו, היינו עושים מגש, את יודעת מגש גדול, מגש גדול, היינו שמים בו שלוש מצות, היינו שמים בו ביצה, היינו שמים בו מלח, היינו שמים בו חרוסת, לא כמו החרוסת שמוכרים כאן, חרוסת כמו שצריך באגוזים, בדברים, תענוג שתאכלי אותה, חרוסת, כל אחד מה שהוא יודע שם בה, אנחנו שמנו בה תמרים, לא תמרים רגילים, איפה שאני נולדתי יש תמרים בלי סוף.
ערק, ממה היינו עושים אנחנו ערק? מתמרים, לפחות שני סירים תמרים, היינו עושים אנחנו ערק, אני זוכר אני, בבית שלנו, אנחנו, המסחר שלנו, הוא התמרים, היינו קונים המון תמרים מהמוסלמים, בעונה שלהם, ויש לנו מקום בבית, ממלאים בתמרים, באה משאית, ומוכרים במרקש, ואבא המנוח היה מביא סחורה אחרת, היה מביא כותנה, את יודעת מה זה כותנה? בדים, מביא בדים, לבן, ירוק, מה שהמוסלמים מוכרים, היו תופרים צמר, סדינים, לא היו מוכרים סדינים מוכן, היינו תופרים סדינים במרוקו, היו שמים על מזרנים, על כריות.
טוב, נחזור לפסח, אחרי שעשינו בבהילו, החג היה עובר כמו שצריך, כמו שאומרים בעברית, עובר בשמחה, כל דבר.
הגיע מימונה, הגיע מימונה, כל הכפר היה מתכנס, לפני שיתפללו מנחה, והיו הולכים לנהר, נחל, הולכים לנהר, דראע (שם הנהר) ארוך, הולכים לנהר ומחכים עד שיצא החג, והרב מבקש, ולמה קוראים לו מימונה? שתהיה השנה ברכה וסעד, יבורך מסעוד ויבורך מכלוף, מתחילים איתם שתהיה כל השנה טובה, מכלוף, שהאל... מסעוד, שהאל יסעד אותנו, כל המילים הטובות ביותר שהחזן מכיר, על כל הכפר הוא מבקש.
ואחר כך, מתפללים ערבית שם, והולכים לחלקות האדמה, קוטפים פול, מהגבעול שלו, וקמח, גם הוא, מביאים אותם ונכנסים הביתה. פוגשות אותנו הנערות עם חלב, והיינו שמים על קירות הבית, זה היה סימן טוב.... היינו עושים קמח עם פול, יש כאלה שמים על השולחן, וכמו שעושים במימונה, מתוק, יש מי שיודע לאפות עוגה, ותמרים, שקדים ואגוזים, "ללה מימונה ומברכה מסעודה", כל כפר והמנהג שלו, זה מה שנתן האל.
אחרי פסח - שבועות, אחרי פסח שבועות, אנחנו היינו עושים... אטריות, היינו מכינים אותן בידיים, לא היינו קונים מהמוסלמים, לא היינו קונים את מה שהם מוכרים, הכול בבית מכינים את האטריות.
בשבועות היינו מחביאים את המצות מפסח. דברי חלב בשבועות, אנחנו לא אכלנו דברי חלב בשבועות,
אנחנו אוכלים בבוקר, כתוב: אין שמחה אלא בבשר וביין, אין שמחה אלא בבשר וביין.
אנחנו, המנהג שלנו, מחביאים מצות מפסח עד שבועות, הולכים לבית הכנסת, קוראים את הקריאה של חג שבועות, והאישה בבית מכינה חלב עם המצה, והיינו באים ועושים קידוש ומברכים על המצה והחלב, שוטפים את הפה שלנו, ואוכלים בשר ועוף, וכל דבר בשבועות. אנחנו.
אמרתי, אמרתי לך זה המנהג שלנו, אחרים, אחרים. כדי שנעשה קידוש על ריק? לא, נעשה קידוש על מזונות.
בשבועות, כל בית כנסת והמנהג שלה, קראנו זהרות של אבן גבירול, ברצלונים, כולם מספרד, מה היו קוראים? מי שקורא את הפסוק האחרון מרטיבים אותו במים, ואם כלה רוצה להתחתן, אם יודעים שרוצה להתחתן זאת עם ההוא, שופכים על שניהם מים, הכול סימנים סגולות טובות.
