סבו של חכם גבאי

חכם גבאי: אני לא זכרתי על סבא שלי, אבא של אימא זיכרונו לברכה, הוא היה מוהל והיה שוחט, הוא הדיין של הכפר. הוא היה עושה את החתונות כולם היה מחתן את האנשים וכל דבר. והסבא שלי מהצד של אבא זיכרונו לברכה, הוא לימד אותי לקרוא בבית, איתו קראתי עד שעשיתי בר מצווה, התחיל לקרוא איתי, התחלתי ללמוד את הדינים של השחיטה, אחרי איזה חודשיים שלושה חודשים [...] נפטר לא היה לנו מה לעשות שם, הלכנו לקזבלנקה, עשינו פספורט ובאנו לישראל, עשינו פספורט ובאנו לישראל. 

את רוצה משהו אחר? יש בכל כפר, יש בכל כפר, אבל אבל כל כפר, אבל כל כפר, לא כולם יודעים לקרוא, לא כולם יודעים לקרוא, יש כפר שיש בהם ויש שאין להם, אבל בדרך אין כפר שאין בו רב שלא שוחט כמעט כמעט כמעט בכל מקום יש רב ששוחט שמלמד את הילדים והכול, ועושה להם את הטקסים כולם, שצריך בכפר שלהם.