עברית

הריון, לידה, ברית וזבד הבת

שם הדובר/ת: 
דינה אלקיים
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
גננת
גיל בעת התיעוד: 
69
שנת עלייה לארץ: 
1963
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
שרית כהן
מועד התיעוד: 
2020

תרגום: 

דינה: יאחסרה (ביטוי שמביע געגועים לימים טובים של פעם) על האישה שילדה, אישה שילדה הייתה כמו כלה. היו מגישים לה אוכל עד למיטה ומביאים לה תה עם נענע. אתה יודע, אומרים (פתגם) "כוס תה עם הנענע, יותר טוב מהמלך וכל רכושו". אישה יולדת היו עושים לה הרבה כבוד. נותנים לא לאכול ונותנים לה [חרירה] מרק משי, נותנים לה מרק כדי שתניק את התינוק שלה. ילדה בבית. בבית יולדות. כשאישה הייתה בהריון לא הייתה מספרת לאף אחד שהיא בהריון. הייתה מפחדת מעין רעה. לא היו אומרים, היו מסתירים את התינוק בבטן, מצניעים את הבטן, היא הייתה לובשת בגדים רחבים כדי שלא יראו שהיא הרה, כדי שלא תפגע בה עין הרע, חס ושלום, של איזה מישהו, היו מסתירים אותה. לא היו מראים. עד שהבטן שלה גדלה אז היא מראה את הבטן. אבל פוחדים מעין רעה והיו עושים לה כבוד. עושים לה הרבה כבוד לאישה הרה. אם בא לה משהו, אם  מתחשק לה משהו לאכול מיד מביאים לה. חוששים חס ושלום שלא ייפול לה העובר. אם היא רוצה משהו, נוסעים למרחקים כדי להביא לה מה שהיא רוצה. 

מראיינת: כיצד קובעים שם התינוק?

דינה: אימא של האישה או אבא שלה, אם הם חיים. האישה רוצה לתת שם על הוריה, על אבא שלה אפילו אם הם עוד בחיים, כדי להאריך את ימיהם. ויש שמות שהיא אוהבת אותם בעצמה היא קוראת לתינוק שלה איזה שם שהיא רוצה. ועל צדיקים. במרוקו נותנים הרבה שמות של צדיקים, פרשת השבוע. אם יש איזה שם טוב בפרשה נותנים את השם לילוד. יום לפני ברית המילה היו עושים כמו זוהר, עושים סעודה גדולה לילד כשהוא נולד. עושים סעודה. לא אומרים את שם התינוק. היו שומרים את זה עד למוחרת בברית המילה. היו עושים זוהר, עם אוכל טוב ומזמינים אנשים ובאים ליולדת ולהוריה ולהורי בעלה. זבד הבת מעולם לא עשו. אם נולדה בת נותנים לה שם בבית הכנסת. אבא שלה עולה לתורה ונותן שם לילדה, אבל לא עושים מסיבה ונותנים שם לילדה ומברכים אותה, גבאי בית הכנסת או החזן היה מתפלל עליה ומברך אותה. ואומר להם שתסב לכם ברכה ואושר וזהו.  

 

 

'והיא שעמדה' בערבית ממרוקו

לכבוד משפחת בניזרי ולקהילת יהודי פאס בארץ

שם הדובר/ת: 
רפאל בן עזרי (בניזרי)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
מנהל בית ספר
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1970
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
נמסר ליעל ברוך
מועד התיעוד: 
2015

'בכל דור ודור' בערבית ממרוקו

לכבוד משפחת בניזרי ולקהילת יהודי פאס בארץ

שם הדובר/ת: 
רפאל בן עזרי (בניזרי)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
מנהל בית ספר
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1970
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
נמסר ליעל ברוך
מועד התיעוד: 
2015

׳אחד מי יודע׳ ממרוקו (גרסה א׳)

לכבוד משפחת בניזרי ולקהילת יהודי פאס בארץ

שם הדובר/ת: 
רפאל בן עזרי (בניזרי)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
מנהל בית ספר
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1970
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
נמסר ליעל ברוך
מועד התיעוד: 
2015

׳אחד מי יודע׳ ממרוקו (גרסה ב׳)

לכבוד משפחת בניזרי ולקהילת יהודי פאס בארץ

שם הדובר/ת: 
רפאל בן עזרי (בניזרי)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
מנהל בית ספר
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1970
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
נמסר ליעל ברוך
מועד התיעוד: 
2015

הגדה של פסח מפאס

לכבוד תיעוד מסורת יהודי עיר הקודש פאס, בערגה ובגעגוע

שם הדובר/ת: 
פנחס בניזרי
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
מנהל אריגה וטקסטיל
גיל בעת התיעוד: 
81
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2020
תִמלול: 
ד"ר זונס סיבוני

תמליל: 

ובכן, ככה היינו מתחילים את ליל הסדר לאחר הקידוש והברכות שלאחריו וכמובן מגיעים ליחץ, ושם היינו לוקחים שלוש המצות ופותחים בשירה יחד את הפזמון הקצר הזה:

האגדא קסם אללאה לבחר עלא תנאס לטריק וטריק חין כ̇רזו זדודנא מן מאצאר עלא יד סידנא ונבינא מוסא בן עמרן עליה אססלאם ורצ̇א, חין פ̇ככהום וג̇אתהום מלכ̇דמא אצצעיבא אלמור ליא. האגדא כאיפ̇ככנא מן האד לגלות למען שמו הגדול והנורא.

לאחר מכן, היינו שרים את השיר הזה, נרדי נתן ריחו של רבי אברהם אבן מוסה. זה היה...Read more

׳הא לחמא עניא׳

שם הדובר/ת: 
לא ידוע
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
לא ידוע
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
גאולה אבודרהם

תרגום: 

דובר: (אומר את זה במרוקאית) הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא  בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי וייכול, כל דצריך ייתי ויפסח, 

כל המשתתפים: בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא בני חורין (שרים את זה כשמגביהים את הקערה).

אומרים חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי.