דוד: פלוני גירש את אשתו, למה? כי נעלבה/כעסה. גירש את אשתו על עלבון. זאת אומרת, יש אישה שלא נעלבת/כועסת? איזה יום בדין ודברים עם בעלה והולכת כועסת, הולכת להוריה וחוזרת בערב משלימה עם בעלה. אבל זה חיפש סיבה בשביל להתגרש ממנה, למה? הוא אומר היא הלכה נעלבה, אני אתגרש ממנה. אז היו אומרים זה איך אומרים, חיפש סיבה למסיבה. "גירש את אשתו בגלל שנעלבה". נעלבה גירש אותה.

אם הלך הראש הכיפה זה לא העיקר. אם הלך הראש הכיפה זה לא העיקר. אם אחד קיבל איזה מכה קשה על הראש ונפתח לו הראש והראש זב דם, בשעה הזאת הכובע לא חשוב. זה להפוך את הכובע למשהו לא עיקרי. אין ערך לכובע בלי הראש. אם הלך הראש, הכובע לא חשוב. אל תעשה את הכובע כעיקר.  

דוד: כמו עכשיו כאילו חירש דרך לו על הרגל. מתהלך ודרכתי לו על הרגל שלו. הוא מתחיל לצעוק אי אי אי, מה קרה? לא קרה כלום. מה קרה? סליחה מה קרה? לא קרה שום דבר, סלח לי לא ראיתי אותך. לא, לא, לא, דרכת לי על הרגל. אנחנו אומרים לדבר כזה שניות, שניאות, שנאה. שניאות שניות. לזה אנחנו קוראים שניות. רעש על שום מה, לא כצעקתה. בעברית אומרים לא כצעקתה. 

או למשל, לעאר, לעאר זה עיקר. לא היינו אומרים קוף בפאס. היינו אומרים העיקר שאתה בריא, אומרים זה העיקר, היתר לא שווה. 

כוס. תוך כדי דיבור, לפעמים כשאני מדבר, המילים יוצאות לבד בלי לחשוב, כאילו זה חלק מהערבית שלנו. והם בעברית, בעל חנות למשל הייתה לו איזה מקצוע שהוא הולכת להיגמר. הא אומר מה שנשאר לי פה אשאיר אותו ליהודים. אם יבוא איזה מוסלמי אני אגיד לו אין לי. אבל אם יבוא איזה יהודי אתן לו. ואם יש כאן איזה ערבי ובא יהודי וביקש ממנו, מה יגיד לו ליהודי? הוא יגיד לו תחכה עד שילך ישורון. לא, עד שילך זה שהולך ישורון. זה שלא ישורון זה יהודי. "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם" היינו אומרים ישורון כדי שהוא לא ירגיש, כדי שמוסלמי לא יבין שאנחנו מדברים שאנחנו מדברים עליו. היינו אומרים ישורון. אם אנחנו רוצים לדבר על המוסלמי או משהו, ויש יהודי על ידנו, היינו אומרים תחכה עד שילך זה, ילך ישורון ונמשיך את העסקים בינינו. אז זה מה שקורה. היו אומרים תחכה עד שילך זה ישורון. גוי היו מבינים את זה, או למשל קללה, למשל אם היינו אומרים יימח שמו זה, הם היו מבינים.  

עזיזה: באנו קשה, הלכנו למות. היה מאוד קשה, קשה קשה. 15 ימים קשים, היינו בלי כסף לשלם, היו מוציאים אותך מהבית. 

עזיזה: היינו עושים חינה ונשים כסף, לירה, לקח אותה לקח אותה, החתן הוא בעל הבית שלה (הקניין), לקחה אותו לקחה אותו הכלה היא בעלת הבית שלו (הקניין). 

עזיזה: יומיים בפסח, שני ימים פסח. ומימונה המוסלמים מביאים חלב, מביאים גבינה. המוסלמים באים אלינו, ערבים, באים אלינו הערבים, טובים, אומרים בוקר טוב, בוקר אור, כן, בערבית, כן, שאלוהים יעזור לך, שלום ביום, הירקות, הענבים, התפוחים.