עברית

אירוסין

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: שם הבת, יבוא הילד, אבא של הילד יבוא ויבקש אותה, יבקשה, מההורים, מההורים שלה. יגיד לה, יגיד לו: בבקשה, תן לי את הבת לבן שלי, אם, והבת, לא תגיד לא, מה שיגידו לה, מה שיגיד אבא שלה, יהיה.

 כאן לא, כאן הולכים איתן ארבע שנים ושש שנים, עד הזמן שמחתנים אותם, יגידו להם, שם אם יגיד האבא רוצים את הבת שלי? אם היא רוצה, תגיד לו כן, ואם היא לא רוצה היא תשתוק. יאמר הילד הזה תגיד לאבא שלו, את זאת אני רוצה, זה מה שהיה.

מראיינת : לאשה נשואה היה בגד אחר?

יעל: היו הולכים למרכש לקזבלנקה, מביאים בגדים למלאח, מביאים כמו כפתנים (לבוש נשי מרוקאי מסורתי) והכפתנים היו לובשים אותם, כמו אלה שלובשים כאן, היו לובשים אותם במרוקו ערב החג, בחגים, כדי שהחג יראה עליך היטב, אתה עובד מיום ראשון עד יום שישי, צריך להחליף את הבגדים שלך, שתלבש בגדים יפים, שיהלמו את השבת, לכבוד שבת, זה כן, זה מתי ילכו לקזבלנקה, יביאו הגברים, ילכו ויביאו סוכר, ויביאו שמן ויביאו כל דבר, ילכו ויביאו לנשים שלהם, יביאו להן כפתנים ויביאו להם [...] ישן, נעליים כמו כמו הדבר הזה כמו הדבר הזה שנועלים כמו שמלבישים את הכלה, אם מלבישים את הכלה, ככה היא לובשת בכבוד של השבת ושל החג.

חשיבות העבודה אצל הגברים

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: הכסף עושים את ההדר, מי שאין, אומרים: "מי שאין לו כסף מילותיו תפלות" ( פתגם במרוקאית, קרוב ל"בעל המאה הוא בעל הדעה"). אם אין לך מה לאכול, לא יכול ללכת לטייל ולשאול מישהו, תגיד לו שיתן לך לאכול, אנחנו עם עם, בושה, בושה אנחנו שם, תלך בתשעה [...] תלך תגיד לו, אין לי מה לאכול, תן לי, גברים היו הולכים לעבוד ומביאים לנשים, ויסדרו, ויעשו כל דבר, ירימו הכול בידיים שלהם ויסדרו כל דבר, הבנות לא יכולות לצאת עם איזה גבר או עם איזה בן עד שירצו ההורים שלו.


 

תרופות ותכשירים

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: [...] תבשל סיר של עדשים, או  שתעשה כמו תה של מנטה, מכנים אותו כמו שיח (לענה – צמח רפואי), תרתיח אותו ותשתה ממנו, תשתה אותו, לא היה לא כדורים ולא שום דבר .

מראיינת: מי שכואבת לו הבטן, מה עושים?

יעל: מורחים מורחים לו אותה בערק.

מראיינת: פצע?

יעל: פצע, פצע מסכן אין תרופה, אלא אם כן תשימי לה כמו חריכה כדי לסגור לה את האצבע ככה (מסמנת), כדי שהדם לא ייזל. שם נגיד החום שכאן, קוראים לזה "חמה", היו קוראים לה "חמה", החום של כאן היו נותנים להם עדשים, היו מבשלים עדשים ונותנים להם.

 

סגולות

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: נגיד אישה שלא יולדת, תיתן לה מהשמן ההוא של חנוכה [...] או תשתה אותו בלילה ההוא שתלך, שתלך להתרחץ, שם במקווה שם, רק [...] אז תבוא ותשתה אותו, אם נקלטה (נכנסה להיריון), נקלטה, אם לא נקלטה ואז עוד פעם, לא כמו כאן, כן.

מראיינת: כשתינוק נולד, איך מגינים עליו נגד עין הרע, מה עושים? 

יעל: רק בלילה שבו רוצים לעשות את המילה, אז עושים עושים לו קטורת, עושים לו בכור בכור (קטורת), היו עושים גם יש כאלה שהמנהג שלהם, המנהגים שלהם, עושים כמה ניירות ליד האימא שיולדת, ליד ההיא שיולדת. 

מראיינת: מה עשו לשמור על ילדים, בנים, נגד עין הרע, לא היה?

יעל: קמע, היו עושים קמע, היו עושים קמע, היו כותבים קמע, חמסה חמסה, לא ממתכת לבנה, שם מכסף,

מה היו כותבים הרבנים ומניחים לילד מתחת לראש שלו כדי שיגדל.


 

טבילת נשים

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: היו הולכים, אישה שהיה לה דם (וסת), הייתה רוצה להתרחץ בשביל בעלה, היו לוקחים שלוש, שלוש, אחת מסבנת מהמקום הזה ואחת תסבן מכאן, ואחת תהיה איתה, תהיה איתה בתוך המים, היא תהיה איתה בתוך המים, בתוך ה [...], רוחצת שלוש פעמים, שלוש פעמים, ותקום לה (סיום הרחיצה), ואם היא תראה איזה ערבי, שוב תתרחץ, לא תפגוש אף אחד, רק את זה של ה [...]

 

ביקור חוזר במרוקו

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: תשמעי, אני הלכתי למרוקו, הלכתי, הלכתי למרוקו לכפר שבו הייתי (גרתי), הכול הרסו את הבתים, הערבים, השאירו רק בית כנסת ושני בתים, הם את הכול הרסו, יישרף להם אבא שלהם (קללה), הכול הרסו, ובנו עליהם. הלכתי אני, אמרתי אני אלך למעיין ההוא, איפה שהיינו שותים, איפה שהיינו רוחצים, איפה שהיו מתקלחים, נשים, כלות, וזה, היו מתקלחים שם.

חגים

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

מראיינת: איזה חג אהבתם הכי הרבה?

יעל: שלושה חגים, ראש שנה, כיפור, סוכות, פסח גם, פסח היינו עושים מצות (אופים) בידיים שלנו, היה טאבון, היו 10 או 13 נשים, אחת לשה בשקט, נגיד לא מדברת, לשה, תעשה לו ככה, תערבב אותו, תיתן אותו לאחרת, תערבב תיתן לאחרת, תערבב תיתן לה אחרת, עד שיעברו כולן 10 ידיים היינו עושים לו ככה (מסמנת תנועה של לישה) היינו עושים (לשים) את המצות ככה (עושה תנועות של לישה) ככה במערוך, היינו עושים מצות ומרדדים אותן, מנקבים אותן בידיים שלנו כך, ונכניס אותן לטאבון.

מראיינת: יפה, ובראש השנה, איך היו חוגגים?

יעל: ראש השנה היה טוב, ראש השנה שחטנו כבש, שחטנו כבש, עושים (מכינים) קוסקוס, מי שהמנהגים שלו עושה קוסקוס, במנהגים שלו יעשה קוסקוס, יש מי שהמנהגים עושה תנור, פיתה עיראקית, כמו פיתה עיראקית בתוך הטאבון, מישהו רוצה לעשות קרסה (סוג של מאפה) יעשה, יעשה קרסה טובה, ככה קרסה בתבנית תענוג, תיקח אותה, מבשלים בשר עם בצל, ותכין סלט, ותאכל, וראש השנה מביאים יין מהחביות, לא מהבקבוק, מהחביות, מהחביות. 

 

מראיינת: וכיפור?

יעל: כיפור היינו כיפור.

מראיינת: לבשתם בגדים מיוחדים?

יעל: חדשים היו לובשים חדשים היו לובשים חדשים גלביה (לבוש מרוקאי מסורתי) גלביה, וחולצה, ושביס, שביס שהיה זז ככה (מסמנת תנועה של השביס) היו לובשות אותו הנשים ועולות לבית הכנסת, שוחטים עופות,

מראיינת: ערב קודם או בסוף הצום?

 

יעל: ערב נאכל את העוף, ולמוחרת, למוחרת ילכו לבית הכנסת ילבשו בגדים חדשים, חייב בגדים חדשים בכיפור תמיד

מראיינת: לא בראש השנה, בכיפור

יעל: בכיפור, אין, מי שלא לובש בגדים בכיפור כאילו לא עשה את החג, בכיפור.

החיים במרוקו

לשימור ולכיבוד השפה המרוקאית ולבני המשפחה היקרים שלנו

שם הדובר/ת: 
יעל אזרד
משתתפים בשיחה: 
רחל אזרד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
78
שנת עלייה לארץ: 
1956
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

יעל: לעיר, היינו עולים אליה ברגליים שלנו, לדמנת (עיר באטלס הגבוה), אם על הסוס יומיים, אם ברגליים שלנו שלושה ימים, לדמנת, לא לקזבלנקה, אנחנו הולכים לדמנת, באנו מדמנת לקזבלנקה, עכשיו, נגיד מקזבלנקה באנו למרסיי, מקזבלנקה, עלינו לארץ, באונייה, באונייה הראשונה. במרוקו ברוך השם היינו עובדים בידיים שלנו וחיינו כל אחד היה עובד בשביל עצמו, עובד בשביל האוכל, בשביל הילדים שלו, רק שם בית ספר לא היה לילדים, של בנות,  ואת הילדים האלה היו מלמדים הגברים, אנחנו היינו עובדות, טוחנות, מסדרות את האוכל, נמולל קוסקוס, נעשה בצק, מחממים את הטאבון, כל דבר, זה מה שהיינו עושים, בלי ילדים, שמרנו וטיפלנו בהם.

מראיינת: מה אבא ואימא עשו במרוקו?

יעל: אותו דבר, כמונו, כמו שלימדו אותנו, כמו שהם עבדו, גם אנחנו עבדנו כך, איך שהיו עושים את הטאבון, היינו עושים גם אנחנו. 

מראיינת: ואבא?

יעל:גם אבא, אבא היה הולך לאיזה כפר, היה הולך לאיזה כפר להביא אוכל, להביא בשר, להביא ביצים, להביא ביצים, תמרים, להביא תאנים, יביא כל דבר, יביא כל דבר, ואנחנו, אנחנו היינו טוחנים והיינו עושים את הלחם בידיים שלנו, היינו לשים את הלחם בידיים שלנו. כולנו בבית אחד, לא כל אחד בבית שלנו, כולנו בבית אחד. היו שלוש משפחות בבית אחד, כולנו המשפחה שלנו היינו ביחד, יפרח (שם המשפחה), הכול, אחים, הילדים של האחים, הכל, היינו, שם. 

מראיינת: איך הילדים היו משחקים שם?

יעל: הילדים היו הולכים לבית הכנסת, ילדים, היו עולים לבית הכנסת והיו מלמדים אותם הרב, והבנות היו יושבות עם האימהות שלהן, לראות איך הן מכינות אוכל (מבשלות), כדי שילמדו איך הן יעשו אוכל. 

מראיינת: לא היו משחקים בחוץ, בחצר?

יעל: לא לא, רק ביום שבת, רק ביום שבת אנחנו היינו הולכים לחצר, החוצה, היינו משחקים, היינו מפחדים מהערבים, כן

מראיינת: למה?

יעל: למה? היינו מפחדים שלא יבואו ויצחקו עלינו, בינינו הם הערבים, יש כמו כמו נהר, הנהר בינינו, הם באים ממלאים מהנהר, ואנחנו ממלאים מהנהר (מסמנת שני צידי הנהר) שלא יגיעו אלינו ואנחנו לא נגיע אליהם, אבל לא היינו יוצאים החוצה, בכלל לא. היינו יושבים עם אימא, יושבים צוחקים, היינו עושים כל דבר, ממוללים קוסקוס, ממוללים קוסקוס, ממוללים ברקוקש (מאכל מרוקאי מסורתי), עושים חמין, עושים הכול, הכול, הכול  עושים, מה שאימא הייתה עושה, עשינו גם, למדנו מהן. לא לא היינו לובשות חולצה, לבשנו כמו שמלה וחגורה, חגורות, הייתה חגורה כזאת היינו חוגרות.

מנהגי אבלות

להוריי היקרים: לאבי, מורי יחייא עוקבי אבן-סעיד והדיה, ולאימי מורתי, מרת סעדה בנת רומיה ויחייא עוזרי, תנצב"ה

שם הדובר/ת: 
בת שבע חתוכה
משתתפים בשיחה: 
יוסף יוסף
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת משק בית
גיל בעת התיעוד: 
73
שנת עלייה לארץ: 
1949
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019

עין הרע

להוריי היקרים: לאבי, מורי יחייא עוקבי אבן-סעיד והדיה, ולאימי מורתי, מרת סעדה בנת רומיה ויחייא עוזרי תנצב"ה

שם הדובר/ת: 
בת שבע חתוכה
משתתפים בשיחה: 
יוסף יוסף
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת משק בית
גיל בעת התיעוד: 
73
שנת עלייה לארץ: 
1949
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019