עברית

ריהוט הבית

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: , עיצוב הבית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

באל-וואד (סוף) לא היו להם מיטות, הם ישנו על הרצפה והתכסו בח'ולי, זו מן שמיכה מעבודת יד.

דודתה נהגה להכין ח'ולי בנול, יש לח'ולי צורות וצבעים לרוב.

חלום

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

שרה מספרת על אחד מחלומותיה. בחלום היא ראתה איש ושמו חיימם שעלה לארץ לבד. היא יושבת והאיש אומר לה: "שלום אחותי". היא גם רואה אנשים רוקדים בחלום.

חג הפורים

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

נהגו לקרוא את מגילת אסתר, לחלק משלוחי מנות.

נהגו לחלק לילדים דמי פורים. מעות אלה נתכנו גם הם 'פורים'- פורימי (=דמי הפורים שלי).

 

אירוסין ונישואין

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
'יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

לפני יום הנישואין היו חוגגים שבעה ימים. נהגו להביא את החתן והכלה לבית כאשר פניהם מוסתרים במטפחת - לאישה, מטפחת אדומה ולגבר לבנה, ושרו לכבודם שירי חתונה.

ביום השביעי עורכים את החתונה והחופה. מבשלים תבשילים מיוחדים ועורכים סעודה.

מנהגי ראש חודש

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

בכל ראש חודש בישלו מאכל בשם "ברקוקש". זהו סוג של קוסקוס אך עבה מאוד, בגודל של פתיתים. עיבדו את החיטה הטחונה עם נפה לקבלת הברקוקש;  אכלו אותו עם מרק סמיך ובו עגבניות, פלפלים, פול וגרגרי חומוס. (היא נשאלת אם הוסיפו לו חמאה. תשובתה שלילית.

האם הדליקו נר לרגל ראש חודש?

כנראה שלא. הם הקפידו להדליק נרות שבת מיום שישי בבוקר.. נהגו לשים פתיליות ולהדליק. הדליקו גם נרות אחרים ליומיום.

עין הרע

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

ג'ולי מדברת על האמונה העממית בעין הרע. היא טוענת שאצלם לא חששו מעין הרע ולא השתמשו בביטויים כגון "חמסה". מעטים אלה שהשתמשו בביטויים אלה.

ראש השנה

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

הם כינו את ראש השנה "מועד". בישלו לכבוד ראש השנה ברקוקש. 

היא מציינת את הברכות על הסימנים. בנוסף אכלו דגים אותם כינו "חוּת", זאת בניגוד לעדות אחרות שמחשש לעין הרע, נמנעו מלהשתמש בשם 'דגים' וקראו לה "פי אוּג' לַעדּוּ" (בפני האוייב).

 

חנוכה

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

שבת

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

לכבוד שבת נהגו להכין לחם בטבון. הכינו גם פלפל מטוגן. את החמין (תפינה) הכינו על גחלים.

לקידוש הם השתמשו בצימוקים שמעכו וטחנו במים.

הם גם עשו "המוציא" (בירכו על חלות השבת).

 

מנהגי הפסח

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

בראש חודש ניסן היו מכינים 'בסיסה', קולים חיטה וטוחנים לקמח. לפי דבריה לא היה להם טקס 'בסיסה' כמו שנהג בתוניסיה.

בפסח היו מנקים ומכשירים מקום מיוחד לאפיית מצות. היו מגיעים אנשים לאפיית המצות. אופים את המצות בטבון, למצות היו חורים. הנשים היו לשות ומרדדות והגברים שמים בטבון.

בשביעי של פסח היה איש עיוור מסתובב בין הבתים. נהגו להלבישו בלבוש מיוחד, היו שרים לו והוא היה רוקד ולבסוף נתנו לו מצות.