עברית

ברית מילה

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

מיני מאכלים

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תפירת שמלות לכבוד חג הפסח

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

מקוה טהרה באל-וואד (סוף)

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

המקווה באל וואד (סוף) היה ממוקם באמצע הפרדסים ונבנה כבאר עם מדרגות. כדי להגיע למקום המרוחק הנשים היו הולכות יחד. לאחר הטבילה כיסו את פתח הבאר.

קערת הפסח

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

שרה מספרת מה הניחו על קערת הפסח וכיצד נהגו לברך.

היא מסבירה כיצד הכינו את החרוסת.

מתארת את הטקס שעשו עם צלחת הפסח, סובבו אותו סביב ראשי המסובים ובירכו.

הכנות לקראת חג הפסח

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

ההכנות לחג הפסח כללו נקיונות ואפיית מצות. את החיטה בררו אחד אחד. לאחר מכן היו טוחנים את החיטה בעזרת מטחנה מיוחדת. היו ממלאים כלים עם מים, מכסים אותם ומשהים אותם ללילה. היו לשים ומרדדים את הבצק בזריזות ואופים את המצות בטאבון. הנשים הכינו את המצות והגברים אפו.

מתואר כאן גם תהליך הגעלת הכלים.

פרנסה בארץ

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

כשבעלה עלה לארץ הוא היה סבל והרים שקים למשאיות. עד שיום אחד נודע הדבר לאמו, שעדיין שהתה בחו"ל. היא שלחה לו מכתב וביקשה להפסיק את העבודה הזו מיד. ואכן הפסיק.

הם קנו עיזים עם שותף וחלבו אותם. הם התפרנסו מחליבת העיזים. היא הייתה זו שחלבה את העיזים.

לאחר מכן רכשו כבשים בשיתוף עם אדם מנתיבות, עד שפרצה מחלה של כבשים ואז הוא לקח אותם למושב אחר - לוּזִית.

לאחר מכן בעלה בנה תחנת דלק בכניסה לנתיבות, ביתו ניהלה אותה יחד איתו.

עלייה והתיישבות בנגב

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

שרה עלתה לארץ בשנת 1955, הם הגיעו באוניה לנמל חיפה, שם חכתה להם משאית ולקחה אותם ישר למושב יושיביה. ביושיביה הם קיבלו מיטות ברזל ומזרני קש, פרימוס לבישול ועוד פרימוס להכנת חמין. חמין הם מכנים 'טְפִינְס'.

התנאים במושב באותה תקופה לא היו טובים, הביוב זרם ברחובות. הם כיבסו את הבגדים בידיים.

הם קיבלו בית של חדר אחד, לא היו תשתיות ולא היה חשמל ברחובות.

פרעות ביהודי אלג'יריה בחסות הנאצים

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

בתחילה היחסים בין היהודים לבין המוסלמים היו טובים. הם היו מזמינים זה את זה אף לחתונות. היהודים לא אכלו בחתונות המוסלמים, רק צפו בחגיגות וניגנו בכלי בשם זרמן. הערבים באו לחתונות היהודים, אכלו והשתתפו בחגיגה.

עד שהגיעו הגרמנים (בתקופת מלחמת העולם השנייה). זה היה ביום השבת, פתאום כיסו מטוסים את השמים והחשיכו את היום. רצנו לכביש אבל לא היה לנו לאן בדיוק לברוח. היו מוסלמים שניצלו לרעה את המצב. 

היו ערבים שאהבו את אבי והזהירו אותו מפני כאלה שרצו לפגוע בו, הם הציעו ל...הצג את ההמשך

לשון סתרים של צורפים

הערה: השיחה מתנהלת בעברית ובערבית.

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: , לשון סתרים
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018