MH = עברית מודרנית
אסתר מצא: במלחמה [שפרצה] כדי שנקים את המדינה שלנו היה- בא מישהו שהתגורר בישראל, איני זוכרת כעת את שמו, והוא התגורר בשכונת התקווה, והוא אירח גם את אבא ואת דודה חנה שם, ואמרו לו: "לאן תשלח- גם אחי היה אמור לבוא לישראל, וגם אני. אני הייתי בת 12, ואחי היה בן 10. זה שנפטר למרבה הצער, צעיר מאוד. כן, פֶּפוֹ (=יוסף).
שי מצא: [עברית]
אסתר מצא: והוא אמר לאבא שלי: "לאן אתה רוצה לשלוח את הילדים? עכשיו פורצת מלחמה כאן [בישראל]. אל תשלח אותם", ולא שלחו אותנו, ובאנו אז מאוחר יותר, שהיה 40 [מתקנת] 54', ב-1954.
הייתה ירושלים, סבתא שלי כאשר באנו לכאן, לישראל, היא נישקה את האדמה של ישראל, של פלשתינה. לא קראנו לה 'ישראל', לא אמרנו 'ישראל', אמרנו 'פלשתינה'. "נבוא לפלשתינה", וכולנו אוהבים אותה. גם סבתא שלי.
שי מצא: למה באתם לכאן ולא-
אסתר מצא: משום שסבתא שלי רצתה בכך. אבא שלי רצה שנלך לאמריקה, אבל סבתא שלי- הייתה כאן גם דודה שלי קָרוֹלָה (Karóla), כן, שהם עלו לכאן, לישראל, ב-1949 [עברית]
שי מצא: וכאן איך למדת עברית?
אסתר מצא: אה, הלכתי לאולפן, והתחלתי ללמוד טוב עברית, וגם סבתא שלי [מתקנת] אימא שלי נהגה לומר: "בראבו, אסתר – ביוון היא לא הייתה תלמידה טובה, כאן היא תלמידה טובה. איך היא לומדת את זה כל כך מהר, את העברית?". אבל חליתי ממשהו בבטן, הייתי בת 18, בת 17 וחצי כשחליתי, והפסקתי ללכת לאולפן. ולאחר מכן התביישתי שהאחרות יודעות ושאני איני יודעת, וכבר לא הלכתי. אבל אחר כך התחלתי ללכת כל פעם קצת לאולפן, הלכתי חודשיים-שלושה, האולפן הסתיים, או שאני הפסקתי. כבר היו לי גם ילדים, וזה היה לי קשה, ו-
שי מצא: ופעם אחת כשרצית לקנות שקדים – מה אמרת לו?
אסתר מצא: איך אמרתי לו?
שי מצא: MHפשפשים?
אסתר מצא: MHפשפשים? [צוחקת]
שי מצא: כן?
אסתר מצא: יכול להיות. כן. [צוחקת] ושם לאחר מכן לא יכולתי להירשם, כי חלף המועד לרישום, והלכתי ללמוד להיות תופרת.