כאשר הייתי בת שתים עשרה שנים, נבנה בית הספר שיש לנו בקלעה. בנו אותו, והיו יהודים, והם שהיו מלמדים אותנו בו, אז למדתי. השנה הראשונה, השנייה, החליפו לי, החליפו לי כיתה. במקום שאני אהיה בכיתה נגיד גימ”ל אז הייתי בכיתה דל”ת, וכך התחלתי ללמוד ולהבין והכול. באו לבקש אותי, הבן של דודה שלי, דודה שלי אחות של אימא, אמרה להם לא אקח רק את הבת של אחותי, אני אבוא לקחת לבן שלי. אז אני לא ידעתי, לא היו אומרים לי שום דבר, היו כותבים, כתבו לאבא, לאימא. כתבו להם מכתב שאנחנו רוצים לבוא ולבקש את הבת שלכם לבן שלנו. אבא רצה את החתן, רצה את הבן שלה, רצה אותו מאוד, משום שהיה אדם הוא ראה בו שהוא ישר וטוב וחרוץ. אז אמר להם בשמחה עליי בואו תיקחו, נעשה את הביקוש. ובאתי באו מרגע שבאו לא ידעתי על מה הם באו, אני הייתי עדיין קטנה ולא ידעתי למה באו. איך שהגעתי מבית הספר, באה אמא דודה שלי שנישקה אותי, הלבישה לי צמידים של זהב, צמידים של זהב הלבישה לי, הלבישה לי טבעת ועגילים, ואני לא ידעתי למה, עד הרגע הזה שבו אמרו לי שהיא באה לבקש בשביל הבן שלה. מי אמר לי? אף אחד לא אמר לי, אני הייתי תמימה. אבא הלכתי לאימא אמרתי לה מה זה הדבר הזה לא אמרתם לי שום דבר, איך? אמרה לי בתי, אבא שלך הוא שרצה, הילד הזה הוא זה שיתאים לך וטוב לך, הוא שהחליט והוא שאמר עם זה תתחתני את. אז הסכמנו וזאת אומרת קיבלתי אותו והייתי איתו שמחה עשינו את [ מנהג?] והכול, ומשרצו לחזור הם היו גרים בקזבלנקה ואנחנו היינו גרים בקלעה. משרצו ללכת אמרו, אמרו החתן אמר לאימא שלו לא אלך עד שניקח אותה איתנו, אמרה לו איך ניקח אותה איתנו לא יאפשר לה אבא שלה, לא יאפשר ייתן לנו אותה אבא שלה בלי שום דבר, איך? היא לא נשואה לא שום דבר לא יאפשר, לפי דין תורה לא יאפשר לה, אמרה לו. אמר לה, תנסי, תבקשי ממנו ותנסי. אז ביקשתי ממנו, אמרה לו על רצונך הילד רוצה אותה כדי שתהיה קרובה לידו, נראה אותה ויתרגלו שניהם, והיא הרי תהיה איתי, אין לך מה לדאוג ממנה, אני תהיה איתי אין לך מה לדאוג. אמר לה בסדר, אם אתם רוצים כך בסדר. הביא עשרה אנשים לעד, אנשים שגרים בקלעה, אנשים שהוא מכיר מבוגרים, באו, ונתן לי קידוש נתן לי קידוש נתן לי קידוש ביד שלי.
בסדר, אני אהיה איתו, יהיה דבר, אין לי מה לדאוג אני מכוסה. וככה הלכנו לקזבלנקה, הלכתי איתו לקזבלנקה, והייתי יושבת איתו בבית שלהם עד שגדלתי קצת, הוא הסתדר ועשה קצת כסף, ושכרנו חדר איפה שנתחתן. התכוננו לחתונה וקנינו בגדים וכל הדברים האלה, ואני איתם, הייתי איתם, נכנסנו לביתנו, באו לבית שלנו, אבא, אימא, אחים שלי, כולם באו, ועשינו חתונה בקזבלנקה, התחתנו בקזבלנקה. אחרי החתונה הם הלכו הלכו להם, ואנחנו, ואני נשארתי נשואה בקזבלנקה. ילדתי, נולדו לי, עוד לפני שהתחלתי ללדת, אחרי שנה נכנסתי להריון וילדתי, אני לא יודעת אם היה לי אחד או שניים. באנו, הלכתי לכמו טיפת חלב, כמו שקוראים פה טיפת חלב, אז הלכתי לטיפת חלב. בדקה אותי, אמרה לי "הכול אצלך בסדר", לא יכולה להגיד לך עכשיו הייתי ארבעה חודשים, לא יודעת להגיד לך אם יש לך אחד או שניים.