ההורים של הוריי, משפחת אסרף מתירשאל, ההורים של אימא היו שרים כולם, האמת עכשיו הילדים שלהם וגם הבן שלי והילדים שלהם כולם במשפחה שלנו שרים, כולם ותי-מנגנים והם היו גרים בתירשאל וההורים של אבא, סבא משה יפרח מת במרוקו, וסבתא תמו עלתה לארץ ישראל, וגם אימא שלה עלתה, גם הסבתא רבה עלתה לכאן ומתו כאן, וכולם היו אותו דבר במקצוע, אחד היה מכין מנצ'יז אחד ברזלן, אחד היה שותל שעורה או עיזים או תרנגולות, כל אחד והמקצוע שלו. סבתא שלי, כאילו תמו, היא התחתנה כשהייתה קטנה, אחת-עשרה או שתים עשרה, והיא לא רצתה אותו, והיא עשתה הכול בשביל להתגרש. כעבור שנה או שנה וחצי התגרשו, ואחרי שהתגרשה התחתנה עם סבא שלי, עם סבא, והיא הייתה, תמיד קראנו לה פמיניסטית, את מבינה? היא התחתנה עם אחד ולא רצתה אותו והתגרשה ממנו, שם במרוקו לא פה. הם היו מתחתנים מוקדם, אבל לא היו ישנים יחד, הייתה גרה אצל האימא שלו, וסבתא הייתה כמו אימא שלה, הייתה *תטפל בה (מטפלת בה) כמו אימא שלה ומלמדת אותה ואומרת לה איך לעשות ואיך בבישול ובהכול, והייתה עוזרת לה. כל משפחה היה לה שם שלה במרוקו. למשל אנחנו, סבא שלי קראו לו משה, כל המשפחה נקראת אייטישן, אייטברהם, יש אייטגרוש, אייטיביש.