ז'נט: אני זוכרת רק פסח, כולנו יושבים, עם אוכל, ועם ירקות על השולחן, ובברכות, ואימא, זיכרונה לברכה, הייתה עוברת מעלינו כולנו, עושה לנו "בבהילו יצאנו ממצרים..." (סיבוב המגש מעל הראש), ועושה צהלולים, לולולולו, אני לא יודעת לצהלל, ומצהללת על כל אחד. ואוכל, נתן אותו האל, היה אוכל הרבה. לפני שיבוא פסח אנחנו רוחצים את הבית, אנחנו רוחצים את הכלים ומשפשפים, הכול, הכול היינו עושים חדש, שום דבר לא נותר כפי שהיה, הכול חדש, היה עלינו להחליף הכול, מחליפים את הכלים, מחליפים את הכוסות, מחליפים... לא יודעת מה זה מפה, דבר שצריך להחליף אותו, מחליפים אותו.
(שרה מתוך הגדה של פסח בשפה המרוקאית היהודית): ככה חצה אלוהים את הים ל-12 חלקים, ככה חצה אלוהים את הים ל-12 חלקים, שעברו אבותינו בים. אני לא זוכרת בעניין המצות, למען האמת, לא היה חסר מצות, היו שם רבנים גדולים, לא יקרה שאין מצות, לא ייתכן שלא יהיו מצות. אני לא זוכרת על המצות, אבל למען האמת, ייתכן שאנשים שגדולים ממני ידעו. במימונה, בפסח משמגיעה מימונה, כולם יוצאים והולכים מבית לבית ואוכלים ,עושים אוכל טוב מיוחד, שלא אוכלים אותו במשך כל השנה, ובמיוחד בפסח אוכלים אותו. אני זוכרת שהיו הולכים, תעזבי, אבל אני זוכרת אבל לא הרבה.
הצומות, אני זוכרת בפורים, פורים צמנו על אסתר, אסתר המלכה, שסיפרו לנו שהיא עם מרדכי היהודי, היא הביאה לנו שמחה, והיא השאירה אותנו בחיים. הבנות שרוצות לצום, עליהן להתחיל בצום של אסתר המלכה. היו קוראים לה "סתנה אסתר" (במרוקאית: סתי = אסתר, סתנה = אסתר שלנו) , סתנה, סתי זה סבתא שלי, סתנה אסתר. הבנות, הבנות, כי בגלל שהיא אישה, אז הבנות שרצו לצום, עליהן להתחיל בצום של סתנה אסתר. ושם ככה הוא פורים, לא זוכרת הרבה, על הצום אני זוכרת עליו, ככה לימדה אותנו אימא, שנתחיל לצום מהצום של סתנה אסתר.
מראיינת: וצומות נוספים? תשעה באב, יום כיפור…
ז'נט: תשעה באב היו היו צמים האנשים, תשעה באב וכיפור צמים, את זה אני זוכרת.
מראיינת: לבנים או בכלל?
ז'נט: תשעה באב בנים ובנות, מי שרוצה, מי שמאמין, מי שיכול, וכיפור מתחיל, גם הוא, מי שיכול לצום עליו לצום, מי שלא מאמין, לא יכול, לא יצום.