המקוננות ושירי האבל

שם הדובר/ת: 
נעמי באוסי
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
עוסקת במסגרות, חקלאית ומגדלת פרחים ועופות
גיל בעת התיעוד: 
80
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יעל וקסלר ונעמה רצאבי
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
נעמה רצאבי (בסיוע יעל וקסלר)

תרגום: 

נעמי: כשמישהו מת הנשים היו מקוננות. היו נשים מיוחדות שידעו את כל המילים על מי שמת. הכירו אותו. הן העלו דברים עליו.

נעמה: מה אמרה המקוננת?

נעמי: היא היתה בוכה, ומתארת את הנפטר מרגליו עד למעלה. נוגעת באמצעות מילים יפות שגורמות לבכי. 'נפטרת ולא נהנת משום דבר'. חושפות את כל מעלות הנפטר. השומעים היו בוכים, המקוננת מגרה את השומעים לבכי על המת. המקוננת היתה מומחית לשירי האבל.