מוקדש להוריי, משה קטיעי ושושנה שמעה קטיעי
שם הדובר/ת:
נעמה רצאבי
מגדר הדובר/ת:
אישה
עיסוק הדובר/ת:
הוראה טיפולית
גיל בעת התיעוד:
76
שנת עלייה לארץ:
1949
ארץ המוצא של הדובר/ת:
קהילות המוצא של הדובר/ת:
שפה:
ערבית-יהודית
נושאי שיחה:
תיעוד:
יעל וקסלר
מועד התיעוד:
2020
תִרגום:
נעמה רצאבי (בסיוע יעל וקסלר)
תרגום:
כמה שאני יודעת וזוכרת, הערבים והיהודים היו חברים. אבל בענייני יהדות כל אחד לבד; לא היה ערבוב. האוכל, השמחות - אצלנו היה כל אחד לבד, כדי שלא יהיה שמד. נזהרו שהבנות לא ילכו עם הערבים, והבנים לא ילכו עם הערביות. כל אחד לבד. שמחות, חתונות, ריקודים לא היו יחדיו. לא רצו לחגוג יחד כדי שלא ימירו את דתם. היהודים עשו עבודות לערבים, קדרות. אמא שלי רקמה וגם אבי. אימי אהבה מאד אמנות, את עבודותיה מכרו לערבים.