פרנסה וקשרים עם הגויים

מוקדש לבעלי ולבניי, זכריה ובנימין דוד

שם הדובר/ת: 
נעמה דוד
מגדר הדובר/ת: 
אישה
עיסוק הדובר/ת: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
87
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יעל וקסלר ונעמה רצאבי
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
נעמה רצאבי (בסיוע יעל וקסלר)

תרגום: 

מה נתנו לך לעשות כשהיית קטנה? אמא שלי למדה אותי לקלוע בקש- לעזף. לפרנסתי הייתי קולעת ובעלי היה נפח. מכרנו את התוצרים לגויים. היהודים עבדו עם עורות, ואבי היה סנדלר.

היחסים היו טובים, היו נותנים לנו חלב ולבן (לבנה). לא היו ליהודים אדמות, רק לערבים. אמרו שהאדמות רק של הערבים.

אם לערבים היתה חתונה הלכנו אליהם, היינו כמו אחים, הלבוש של היהודים היה אחר.

שאלנו אותם מהו חלבי או בשרי, היו אומרים אללא אכבר, אלוהים גדול. אנחנו נותנים לכם רק נקי.

האימאם אהב את היהודי...הצג את ההמשך