עבדתי במושב וגרתי במושב. חלבתי פרות, נתתי אוכל לעופות משום שאבא היה עובד. אני טיפלתי בעבודות בבית ובמשק במושב. אני הייתי מכבשן. הייתי עובד בכבש שמהדק את הזפת על הכביש. שאר העובדים בעירייה היו מבוגרים וזקנים. אני הייתי הכי צעיר. קניתי (דירה) פה במושב נופך, כי הייתי גר עם אבא שלי במושב רינתיה. קניתי חדר אחד, ואני ואשתי בנינו את כל הבית. גם אשתי עזרה לי. נודה לאלוהים.
סימה: כשאמא שלך הייתה בחיים, מתי היא חלתה? בן כמה היית?
יוסף: הייתי בגיל 12 או 13 שנים, נכון?
סימה: היא עשתה לך בר מצווה. רפאל אח שלך היה יותר צעיר ממך.
יוסף: אני הייתי הבכור.
סימה: מה היה לה?
יוסף: הייתה חולה בסרטן.
סימה: כמה זמן היא חלתה?
סימה: בערך שנה.
סימה: מה עשית? כשאמך נפטרה נסעת באופניים ללוד למשפחה! ומה קרה לך בדרך?
יוסף: תאונה
סימה: איזו תאונה? נפגעת ממשאית?
יוסף: בכביש של שדה התעופה פגעה בי משאית.
סימה: נפגעת קשה? באיזה בית חולים היית?
יוסף: בתל השומר.
סימה: כמה זמן היית בבית חולים?
יוסף: חודשיים. הייתי כמו שיכור.
סימה: קיבלת מכה בראשך שלך? כשהתעוררת מה הרגשת?
יוסף: לא זכרתי כלום. אני רואה את עצמי בבית חולים, "מה קרה?"
סימה: באו חברים שלך לראות אותך כשחזרת מבית החולים? כמה לקח לך לחזור לעצמך? מה עשית?
יוסף: עזרתי לאבא שלי לתת אוכל לפרות לעופות. הייתה לנו סוסה נאמנה ומצוינת. אחרי התאונה קיבלתי פיצויים וקניתי בכסף חדר במושב.
סימה: מי הכיר והראה לך אותי?
יוסף: דודה שלי שידכה בינינו.
סימה: מה אמרה לך?
יוסף: משפחה טובה וילדה טובה, רק קצת מגמגמת.
סימה: הוא בא לבקש אותי ואני אמרתי לו : "אני מגמגמת, אתה מוכן לקבל אותי עם הגמגום? תיכנס. אם לא - תלך מפה ואני לא רוצה לדעת עליך כלום. לך וזהו." ענה לי: "אני לא צריך שתנאמי לי בכנסת". תוך שבועיים התחתנו וגרנו בצפת.