מוקדש לזכרה של צברייה עדו זקן ז"ל.
תרגום כללי:
אם החרדה לבנה מזהירה אותו מפני הרוח הרעה של יהודה המרחפת על פני המים, ״ליל הוזא״, בתשעה באב. היא חוששת לו אם יימלט בדרך הנהר (מאיה מאיה) ומזהירה אותו שלא ילך בשדות (= דשתה דשתה) ולא בדרך ההרים (טורה טורה), כי התושבים שם אכזריים ושונאי יהודים (כופרים) ועלולים להרגו. האם שרויה בפחד וצער, חוזרת על המלים ומקוננת ואומרת: וי לי דאֶיה = אוי לי אמא, אוי לי אמא.
לקריאה ראו:
Yona Sabar, Lel Huza: Story and History in Cycle of Lamentation for the Ninth of AB in the ...הצג את ההמשך
ליל הוּזַא: קינת נשים בליל תשעה באב
ליל הוזא מָאיֵה מאיה , הו ליל הוזא
ליל הוזא מאיה מאיה, וַי לִי דָאיֵה
לא אָאזיתֵן דַשְתֵה דשתה, הו ליל הוזא
לא עלקי בוך אַן דַשְתָאיֵה וַי לִי דָאיֵה
כַּפוֹרֵיה ואָלָאנָיֵה, הו ליל הוזא
לג עָאפֵה אל דָּן הוזָאיֵה, וַי לִי דָאיֵה
ליל הוזא מָאיֵה מאיה, הו ליל הוזא
ליל הוזא מאיה מאיה, וי לי דאיה
לא אָאזֵיתִ...הצג את ההמשך