שמעון: היינו הולכים לתלמוד תורה, מארבע עד שבע בערב, היינו הולכים לבית הכנסת, היה הרב מלמד אותנו והיה מסביר לנו מה היא העברית, איך לדבר בעברית אם תלכו לישראל וכל זה, וגדלנו ככה, גדלנו. אז, היינו בבית הספר בשותפות, מוסלמים ויהודים, כאשר היו מגיעים החגים היו נותנים לנו, נותנים לנו מתנה טובה, היו נותנים לנו חלב, נותנים לנו שמן, נותנים לנו כל דבר כדי שנעשה (נחגוג) את החג, יש בן אדם שאין לו, ויש מי שיש לו. החזן היה קורא בעברית רק עברית, היה מלמד אותנו והיה מדבר איתנו בעברית, ואנחנו לא היינו מבינים כל כך הרבה עברית, משום שבבית הספר שלנו היה שעתיים של צרפתית, שעתיים של מוסלמית (ערבית), דיבור של מוסלמים, ושעתיים באנגלית. בבית הספר שמונה שעות שהיינו לומדים, היו מחלקים לנו אותן. אז היה בן אדם שנכנס לו הלימוד לראש, והיו גם כאלה ככה ככה. היה לנו החכם היינו הולכים ללמוד אצלו והיה גם רבי סאבי... היה לו, אחרי בית הספר היינו הולכים אליו לתלמוד תורה, היה מלמד אותנו, היה אומר לנו לעשות טוב להורים, ותקשיבו להורים מה שהם אומרים, ואל תגידו, אתה שקרן, לא לאבא שלך ולא לאמא שלך, היינו מאמינים להם וככה חיינו עם ההורים. כולם היו הולכים לחכם, הוא היה מלמד אותם והכול, כל יום, כל יום היינו הולכים אחרי בית הספר היינו הולכים לחכם, לתלמוד תורה. אם אתם לא מבינים, או מי שהיה עצבני היה עושה לנו "פלקה"... מה היא "פלקה"? היה לוקח שרוך ולוח, והיו עושים שני חורים והיו מסובבים לנו על הרגליים, מרימים אותנו למעלה ונותנים לנו מכות, כדי שתיכנס התורה לראש, היו עושים לנו פלקה, מי שישמע יודע, היו סוחטים לנו את הרגליים עד שהן היו הופכות לאדומות והיו מרימים אותנו ומכים: חטאתי, עוויתי, היו אומרים דיבורים של עברית, ככה היו מלמדים עד שהייתה נכנסת העברית לראש. היה מלמד אותנו את הלימוד של יום שישי בבית הכנסת, מה שנגיד בבית הכנסת, וביום שבת איך נגיד בבית הכנסת, היה מלמד אותנו, הכול עברית, היה מלמד אותנו את כל התורה, היה מלמד אותנו הכול, היה מלמד אותנו כל מה שיש בתורה, היה מלמד אותנו אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת, והיה אומר לנו מה החכם הזה מה הוא עושה, החכם הזה יש לו בבית, החכם היה קורא לאנשים כדי להגדיל וללמד אותם, ושולח אותם לבית שלהם, טובים.