מעשיה על האם הזקנה שביקשו את ידה

מתוך מחקרו של פרופ' יעקב מנצור (1924–2020)

מגדולי החוקרים של הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וממקימי החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן

מוקדש לזכרו

שם הדובר/ת: 
יוסף רג'ואן
מגדר הדובר/ת: 
גבר
עיסוק הדובר/ת: 
חייט וסוחר בדים
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1951
ארץ המוצא של הדובר/ת: 
קהילות המוצא של הדובר/ת: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי שיחה: 
תיעוד: 
פרופ' יעקב מנצור ופרופ' דוד צמח
מועד התיעוד: 
1975
תִרגום: 
פרופ' יעקב מנצור

תרגום: 

איש אחד רצה להעתיק דירתו ממקום [אחד] למקום [אחר], אל מחוץ לעיר, ככה, בקצה העיר. מה [בסך הכול] יש לו? נשׂא הוא בעצמו את החפצים, העבירם והובילם לבית. נשארה אמו, אישה זקנה שחוּחה [מעוגלת ככדור וקשה להבחין בין חלקי גופה] ראשה ורגלה וכולה. נטל אותה והניח אותה על גבו. עטף אותה בגלימה והניח אותה [על גבו], ורק ראשה נראה. והוא הולך ברגל ומוביל אותה לבית. ראה אותו חברו. אמר לו: היי, אתה!, זו מיהי? אמר לו: זו אִמי. אמר לו [חברו]: "הלוא תשׂיא אותה!" הוא מתלוצץ. היא בת מאה ו...הצג את ההמשך

תמליל: 

הַאיִי פַדּّ וֵיחִדּ קַיְעִ'ידּ יִתְּחַוַّל מְנִמְכַּאן לִמְכַּאן, בַּעַّ'ה, הֵיכִּד' בְּתַּאלִי לוּלַאיִי. אַש עִנְדּוּ? שַאלַה הִוִّי לִעְ'רַטַ'אתּ, נְקַלַה וִדַּّאהַ לִלְבֵּיתּ. תַּמִّתּ אִמّוּ עְג'וּז מְגַּמְבְּלַה עַ'אסַה וְעִ'גְ'לַה וְכִּלִّתַּה. שַאלַה חִ'לַّאהַ עַלַא טַ'הְע'וּ, עִבַּאהַ בִּעְבַּאיִי, חִ'לַّאהַ, בַּס עַ'אסַה מְבַּיִّן, וְקַיִّמְשִי קַיְוִדִּّיהַ לְّבֵּיתּ. שַאפוּ צְדִּיקוּ. גַּלַّה: הַאיִי שִנוּ, וְלַאכּ? גַּלַّה: הַאיִי אֻמִّי. גַּלַّה: מַא-דְּזַו...הצג את ההמשך