היה איש אחד בעל בהמות משׂא מוביל ברזל מן הכפר אל החנות [של הלקוות] שלו ב[שוּק] שוֹרגָ'ה (זה בבגדאד). המוביל הזה העמיס כדים, כוסות-חרס, ודברים אחרים, על החמור להובילם לבעל-החנות. יהודי אחד עבר שם וראה אותו נוהג את החמור ואומר לו: "בן-יהודי! יהודי בן-יהודי!" לחמור. היהודי הזה שעבר שם היה בדחן ובן-חיל. הכאיבה לו מילה זו [של המוביל שהיה אומר]: "בן-יהודי!" ומכה את החמור. זה [היהודי] בא והתקרב אליו, ולחש לחמור. הוציא סיכה, נָקַב את אוזנו של החמור. חמור, שנוקבים את אוזנו ויוצא ...הצג את ההמשך
היה איש אחד בעל בהמות משׂא מוביל ברזל מן הכפר אל החנות [של הלקוות] שלו ב[שוּק] שוֹרגָ'ה (זה בבגדאד). המוביל הזה העמיס כדים, כוסות-חרס, ודברים אחרים, על החמור להובילם לבעל-החנות. יהודי אחד עבר שם וראה אותו נוהג את החמור ואומר לו: "בן-יהודי! יהודי בן-יהודי!" לחמור. היהודי הזה שעבר שם היה בדחן ובן-חיל. הכאיבה לו מילה זו [של המוביל שהיה אומר]: "בן-יהודי!" ומכה את החמור. זה [היהודי] בא והתקרב אליו, ולחש לחמור. הוציא סיכה, נָקַב את אוזנו של החמור. חמור, שנוקבים את אוזנו ויוצא דם ממנה... [מה הוא עושה?] בעט בו. במי? בבעליו. אמר לו: "אנא, מה אמרת לו? אתה אך לחשת לו, והוא בעט בי. הלוא תאמר לי מה אמרת לו?" נאספו המוסלמים [מסביב ואמרו]: מה, החמור הזה מבין? מה אמרת לו? איך...? מה אמרת לו? [בעל החמור סיפר להם:] "הוא לָחש לו. אני אומר לכם בהן צדקי, ב[חיי] הנביא, הוא אך לחש לו [לחמור], [והחמור] בעט בי. אינני יודע מה אמר לו [לחמור]. הלוא תאמר לי, מה אמרת לו?" לבסוף הלכו ולקחו אותו המוסלמים האלה. הם אפילו התביישו לומר לו: "'מה לחשת לו?" מה הם, משוגעים? חמור מהו, לוחשים לו? שומע הוא? מבין הוא? הביאו אותו למשטרה, את היהודי ואת החמור ו... הכדים נשברו, והחמור רץ. חזרו והביאו אותו. הכדים [נעשו חתיכות], כל חתיכה הייתה בגודל כזה, קטנות קטנות. הוא רוצה את דמי הכדים מן היהודי. מדוע לחש לחמור ושיברם? השוטרים מסתכלים עליו. הוא בא אל הסַמל התורן ואמר לו: "אדוני, היהודי הזה לחש לחמור. אינני יודע מה אמר לו. הוא אך לחש לחמור, [החמור] בעט בי. לי נגרם נזק, והחמור רץ ונשברו הכדים כולם. אלה לא שלי הם. אני רוצה את דמיהם. מדוע לחש לחמור?" אמר לו [הסמל התורן]: "מה אתה מדַבר?! חמור לוחשים לו? מהו? הוא מדבר? לא. הוא שומע? לא. חמור מהו?" קרא לו ליהודי ואמר לו: "על מה האיש הזה מדבר? אולַי תסביר לי?" אמר לו: "אני הולך [ברחוב]; וכשאני הולך, אני שומע שהוא אומר לו: יהודי בן-יהודי! והיה זה יום שישי בערב. אני, כששמעתי שיהודי הוא החמור הזה... [והיום] שבת. נכנסה השבת. איך יוכל לעבוד? באתי ולחשתי לו, אמרתי לו: הלילה שבת, איך תוכל לעבוד? זה אך שמע שהלילה שבת, והוא יהודי, קם ובעט בו: למה יעבידנו ביום השבת? למה יעבידנו ביום השבת?" הלוא יהודי הוא זה! אמר [הסַמל התורן]: "צאוּ, צאוּ!" מה יפסוק? אמר לו [לבעל החמור]: "אין לך זכות לקחת ממנו. אילוּ החמור יכול היה לשמוע ולדבר, הייתי שופט את היהודי, אבל אין דבר כזה". הוציאָם.