סיפור חיים

שם הדובר/ת: 
אסתר שלם
משתתפים בשיחה: 
רבקה בן דוד (סבג)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
טכנאית רנטגן
גיל בעת התיעוד: 
77
שנת עלייה לארץ: 
1951
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
שפה: 
ערבית-יהודית
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2020
תִרגום: 
אודט סופרי

תרגום: 

אני נולדתי ביום האירוסין של אחותי הגדולה. הבית מלא אורחים, ובעלת הבית איננה. שאלו: איפה אמא של הכלה? ענו להם: היא עלתה לעליית הגג כדי ללדת. האורחים כמובן הבינו את הרמז והזעיקו את המיילדת כדי לעזור לאמא בלידה, והאורחים התפזרו להם לביתם.

סבא אליהו היה מפקח של בית הספר "אם הבנים". הוא אמר לאמא שאותי היא לא צריכה לשלוח לבית הספר הצרפתי ושתשאיר אותי ב"תלמוד תורה". שם למדתי את פרשת השבוע, את התפילות, וכאשר הגעתי לארץ ידעתי לדבר עברית. היא הייתה טובה יותר משל הילדים שהיו איתי בכיתה א', אז המורה הציעה לאמי להקפיץ אותי לכיתה ב'. בגלל שלמדתי בתלמוד תורה וידעתי את התפילות, הייתי מצטרפת לאבא שלי כל שבת לבית הכנסת. כולם תהו, איך הילדה הקטנה הזאת יודעת את התפילות. אפילו פעם העלו אותי לתורה בשמחת תורה.

שני אחי הגדולים עלול לישראל בשנת 1947, ואימי לא ידעה את נפשה: "אני רוצה להיות עם הבנים שלי". אבא לא רצה לשמוע על עליה לישראל, אבל אמא לא נתנה לו מנוח, יום ולילה, יום ולילה היא ביקשה : "נעלה לירושלים עם הבנים שלי", עד שנשבר והחליטו לעלות לארץ. בגלל זה כבר לא הלכתי לבית הספר הצרפתי. סבא שלי אמר שמאחר ואתם עולים לישראל עוד מעט, אין כבר טעם לעבור בית ספר, תישארי כבר בתלמוד תורה. עלינו לארץ ב-1950.