מוקדש לעם ישראל
יהודית: נשארנו שנתיים שלוש בנתניה בצריף 4X4. ממקום העבודה שלי שלחו אותי לחיפה. אבא שלי אמר שמחפשים בייביסיטר לתינוק בן 3 חודשים, לימדו אותי להכין לו אוכל הייתי בגיל 9-10. ריסקתי לו אוכל, בננה, תפוח, מיץ תפוזים והאכלתי אותו. השתוללתי, רקדתי איתו, שרתי לו. אח"כ לימדה אותי בעלת הבית, הסבתא, לכבס, לבשל. הכנתי ירקות, בשר, בישלתי ריסקתי. הילד גדל והשמין. כל היום היה עלי, השכבתי אותו וישנתי לידו עד שנרדם. אח"כ עבדתי במטבח עד שבעל הבית, שעבד באגד, הגיע הביתה ורצה לאכול. מבחוץ הוא צעק שהוא רעב. הגיע עם עוד חבר, הגשתי להם אוכל אכלו והלכו.
נעמה: כמה זמן עבדת אצלם?
יהודית: 3 שנים. היתה לי חברה, שהגיעה לבית שעבדתי בו, אבל בעל הבית שנא אותה, "עזבי אותה אני חבר שלך". בעל הבית אמר: "אני אקח אותך לסרט כל שבוע". לקח אותי לסרט כמו תינוקת, הגעתי לו לבטן.
נעמה: למה לקח אותך לסרט?
יהודית: כדי שלא אלך עם חברתי, הם אהבו אותי מאוד. הוא אמר שהיא מבלבלת לי את המוח. קינאה, כנראה. החברה אמרה: 'אני אשיג לך עבודה טובה יותר ואוסיף 10 לירות יותר מהתשלום שלהם".
נעמה: ומה עשית בכסף שהרווחת?
יהודית: לא קניתי אפילו לחמניה. נתתי את הכסף לאבא שלי, כדי לקנות בית. לא היתה משכנתא,
נעמה: מה עשו האחים האחרים?
יהודית: הם היו קטנים. הינו בבית שתי בנות, אמא לא רצה שאחותי הגדולה תצא לעבוד.
נעמה: למה?
יהודית: היא היתה יפה והיו לה הרבה מחזרים. היא גדולה ממני בשנתיים. השאר קטנים. האחות הייתה שרה ותופרת ואבי פחד שתצא החוצה, הוא ליוה אותה לכל מקום.