תרגום כללי
בית סבתי היה בית המשפחה. זה היה בית ענקי עם פטיו גדול, שבנינו בו סוכה גדולה בחג הסוכות. כל השכנים היו מגיעים אלינו – חמישים עד מאה איש כל ערב. לכל אח היה החדר שלו. הגענו בחג הסוכות לבית סבתי לשמונה ימים ושהינו שם עם כל בני הדודים. הייתה אהבה אבסולוטית, מאז ועד היום. אלו היו ימים שעד היום אנחנו מדברים עליהם עם בני הדודים.
גם את חג שבועות חגגנו בבית סבתי עם כל הדודים וילדיהם. היינו אוכלים כאהי (בצק מטוגן עם סוכר), אורז עם חלב וכל מאכלי הגבינות. כל כך אהבנו את החג הזה, חיכינו לו בכיליון עיניים.
את חג הפסח חגגנו בביתנו בבטאווין עם המשפחה של דוֹדי ששון, שהיה אדם דתי ושמר כשרות מלאה. הוא היה לוקח את כולנו – הילדים שלו ואותנו הילדים של חיים אחיו (שהיה רחוק מהדת). גרנו יחד בווילה דו-משפחתית. הוא היה אוסף את כל הילדים ונר בידו, ואנחנו אחריו מחפשים חמץ בפינות הבית ובחרכים. היינו אופים את המצות בעצמנו בתנור בנוי בחצר. אכלנו רק מצות, לא היה לחם בבית. את ערב חג הפסח חגגנו בביתו של דודי ששון כי אצלו היה כשר למהדרין.