תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם ע"ש חיים (מרני) טרבלסי ז"ל
בחסות האקדמיה ללשון העברית
הדוברת מערבת בלשונה ערבית ועברית (בנוסח תימן).
הדוברת מערבת בלשונה ערבית ועברית (בנוסח תימן).
הדוברת מערבת בלשונה ערבית ועברית (בנוסח תימן).
הדוברת מערבת בלשונה ערבית ועברית (בנוסח תימן).
הדוברת מערבת בלשונה ערבית ועברית (בנוסח תימן).
הדוברת מערבת בלשונה ערבית ועברית (בנוסח תימן).
סימי: הייתה הייתה הסוכנות תא תרשם (רושמת) אנשים שרוצים ישראל. בעלי, בשנה ההיא בדיוק סיים את העבודה, אמר: "סימי, נעלה, נעלה לישראל". אמרתי לו: "יאללה נעלה", אז באנו ומכרנו את הדברים שלנו והדברים שלנו.
מראיין: הבית שלכם?
סימי: לא, בשכירות, בשכירות ממוסלמי, מוסלמי השכיר לנו, היה לנו בית, בית של המוסלמים ששכרתי, היו לי שני חדרים ומטבח.
מראיין: לא במלאח (השכונה היהודית)?
סימי: במלאח, באב מרכש נקרא באב מרכש, ושם היה משרד של [מילה לא ברורה], משרד, ושם הייתה סמטה שנקראת "סמטת האנגלים", שם הייתי גרה עד שילדתי ארבעה ילדים, ולאחר שילדתי ארבעה ילדים בעלי אמר לי: "יאללה, נעלה לישראל", הוצאנו פספורט, והגיע החבר של בעלי, חבר של בעלי והפספורט, עשינו, ועשינו את כל מה שקוראים לו, ועלינו לישראל, עלינו ב-"קוטוביה" עלינו באוניה "קוטוביה", יום וחצי היינו ב-"קוטוביה" באנייה "קוטוביה", הביאו אותנו למרסיי בקונדרינאט (מחנה מעבר) , ישבנו שמונה ימים, שמונה ימים במרסיי, אני, בעלי וארבעת הילדים שלנו שבאנו.
מראיין: משפחה אחרת שלכם?
סימי: לא, ההורים שלי שנה לפני שהגעתי אני לישראל, ההורים שלי עלו, לישראל, ההורים שלי עלו, עלו לישראל שנה לפניי, הם עלו בשנת 62.
מראיין: למה עלו?
סימי: עלו, אחותי הגדולה זכרונה לברכה עלתה לישראל ואמרה: "אבא ואימא אני אקח אתכם", הביאה אותם, היו גרים בפתח תקווה, נתנו להם פתח תקווה, פתח תקווה בשערייה, היו גרים בשערייה, ואני שנה אחריהם, אמר לי בעלי: "יאללה, נלך גם אנחנו לישראל", הייתי מבסוטית, אמרתי: "טוב למה הורים שלי כאן, אז גם אני אבוא", עלינו הוצאנו פספורט והוצאנו הכול ועשינו בגאז'.
מראיין: ישבתם במרסיי…
סימי: שמונה ימים, שמונה ימים ישבנו במרסיי, באנו, עלינו ב-"קוטוביה" (ממרוקו למרסיי), הביאו אותנו ב-"פלמניה", באונייה "פלמניה" הביאו אותנו ממרסיי שמונה ימים, היינו באונייה, הביאו אותנו לנמל חיפה, בחיפה תעקשנה (התעקשנו), לא רצינו ללכת איתם לשום מקום, למה אחותי אמרה לי, הייתה כותבת לי גלויה: "אם יביאו אותך מהסוכנות ויורידו אותך, תגידי להם שאת רוצה פתח תקווה". כולם נוסעים אומרים לנו: "אין פתח תקווה, אין מקום, ניקח אותכם לקיבוץ, ניקח אתכם", אמרנו להם: "אנחנו לא רוצים ללכת לשום מקום, אנחנו רוצים פתח תקווה". אחותי אמרה לי: "אל תפחדי אם יגידו לך משטרה, תגידי להם תיקחו אותי למשטרה, אל תפחדי", הייתה כותבת לי בגלויה, אנחנו עשינו את ההוראה של אחותי, הלכנו.
