אודות המיזם

תיאור המיזם בהרחבה:

 

ראש המיזם: פרופ' יהודית הנשקה, אוניברסיטת חיפה

מועצה אקדמית :

  • פרופ' מאיר בר-אשר - האוניברסיטה העברית בירושלים
  • פרופ' משה בר-אשר - נשיא האקדמיה ללשון העברית
  • פרופ' בנימין הרי - אוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב
  • ד"ר יהודית ויצטום - מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
  • פרופ' ג'פרי כאן - אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה
  • פרופ' יהודית שלנגר - הסורבון, פריס

תמיכה:

  • מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
  • הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה

סיוע:

  • הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע"ש רשלין ויוסף ברדה
  • י"ח דמרי, בניה ופיתוח בע"מ
  • ד"ר אלברט דב וננסי פרידברג

רקע

מאות ואף אלפי שנים התגוררו יהודים בקרב עמים שונים בעולם והפכו לאומה רב לשונית. מן הצד האחד, הם השתמשו בלשונם העברית כלשון דת, תפילה ולימוד ומן הצד השני הם דיברו בלשון המקום שהתגוררו בו: ערבית, גרמנית, ספרדית, איטלקית וכו'. המפגש המרתק בין הלשונות המקומיות ובין הלשון העברית הוא שיצר את לשונות היהודים. לשונות אלה, שאצרו בתוכן שפעי תרבות: שירה, פרוזה, משפט, ספרות עממית וכו', ואשר נמסרו בעל פה מדוד לדור, נושאות בתוכן מאפיינים ייחודיים מאוד הן בדקדוק שלהן, הן באוצר המילים, בסמנטיקה ובתחביר, ואף בתוכני התרבות. עשרות הלשונות היהודיות הללו שייכות למגוון משפחות לשון: שפות שמיות, יווניות, רומאניות, גרמאניות ועוד, והן שמרו במידה רבה על מאפיינים עתיקים ומיוחדים של הלשונות המקומיות הזרות.

היהודים, שהיו מסוגרים לרוב מן הבחינה החברתית, שימרו קווי לשון נעלמים או תכונות שהפכו להיות מיושנות אצל האוכלוסייה הכללית. בגרמניה, למשל, המשיכו היהודים לדבר בדיאלקטים מרכז גרמניים, גם כשעברו להתגורר במזרח אירופה, הרחק ממרכז גרמניה. כך הוא הדבר באשר לספרדית היהודית (הלאדינו) המשמרת ניב קסטליאני עתיק שהמשיך להיות מדובר בתורכיה, בארצות הבלקן, במרוקו ובכל מקום שהיהודים עברו לגור בו. כן הדבר באשר לערבית של יהודי בגדאד. ערבית זו נבדלה במובהק מלהגי המוסלמים והנוצרים בעיר. לפי כל הסימנים, הבגדאדית היהודית מהווה המשך ישיר של הערבית הבגדאדית המקורית (להוציא המרכיב העברי), ואילו להגי המוסלמים והנוצרים הושפעו השפעה מכרעת מלהגים אחרים. הבגדאדית היהודית היא אפוא נציגתה של הבגדאדית המוסלמית הימי ביניימית. בעקבות תהליכים היסטוריים וקטסטרופות של שלהי המאה ה-19 ומחצית המאה ה-20 (פוגרומים, שואה, ציונות, עלייה לארץ והגירה וכו') לשונות אלה הפסיקו להיות מדוברות, וכיום הן והתרבות שהן נושאות בתוכן נתונות בסכנה חמורה ביותר של הכחדה.

יצוין כי מדינת ישראל היא מרכז עצום ויחיד במינו של דוברי לשונות יהודיות, ועל כן מטרתו העיקרית של הפרויקט המוצע כאן היא להקליט ולשמר כל שאפשר לפני שהדוברים ילכו לבית עולמם ושפות אלה ותרבותן ייכחדו מן העולם. ערכן של לשונות אלה לא יסולא בפז, שכן כאמור הן אוצרות בתוכן ייחודי לשון ותרבות יהודית חשובים מן המעלה הראשונה, שנמסרו בעל פה ולא הועלו מעולם על הכתב. אוצרות רוחניים אלה נמצאים כאן במדינת ישראל ושומה עלינו לתעד ולהציל אותן לפני שייעלמו במצולות שטף ההיסטוריה.

שפות בהכחדה

תופעת הכחדת לשונות אינה ייחודית לעם היהודי דווקא. הכחדת לשונות ותרבויות מטרידה גורמים שונים ברחבי העולם, ופרויקטים לאומיים ובינלאומיים בעולם מנסים להתמודד עם התופעה. אך באשר ללשונות יהודיות, המרוכזות ברובן בישראל, כמעט לא נעשה דבר. זאת ועוד, לשונות אלה נעדרות לחלוטין מרשימות של לשונות בהכחדה ומפרויקטים בינלאומיים העוסקים בנושא. הלכך חובתנו כישראלים וכיהודים, ליטול את היוזמה ולפעול מידית לשימורן של הלשונות הללו.

למרבה הצער, לשונות יהודיות אחדות כבר אבדו מן העולם בשל פטירת דובריהם האחרונים. על כן אני שבה ומדגישה כי עלינו לגשת באופן מידי ומהיר לתיעוד הלשונות שנותרו.

לשונות היהודים

הערה מקדימה: נתונה בזה רשימת הלשונות היהודיות שבתהליכי הכחדה, שיש להקליטן בדחיפות רבה ביותר על מנת לשמרן. עם זאת חובה לציין, כי כל לשון שצוינה להלן מייצגת לשון בעלת מספר ניבים. כך לדוגמא בתוניסיה, יש הבדל חד בין הניבים של הקהילות צפוניות ובין אלה של הקהילות הדרומיות, ואף בין הקהילות הדרום מערביות לבין הצפון מזרחיות. כך הוא המצב גם במרוקו, בתימן בעירק ובשאר הקהילות. לכן בתכנון ההקלטות יש להתחשב בנתונים המיוחדים של כל ארץ מוצא ולנצל את מצאי הדוברים של קהילות אלה.

  1. ערבית יהודית לסוגיה: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, מצרים, ישראל, סוריה, עירק, תימן.
  2. פרסית יהודית: איראן, אפגניסטן, אוזבקיסטן (בוכרה), טג'יקיסטן ומזרח קווקז.
  3. ארמית יהודית: כורדיסטאן (מערב עירק, מערב איראן ודרום תורכיה).
  4. גיאורגית (גרוזינית) יהודית.
  5. יידיש (שאינה חרדית).
  6. ספרדית יהודית (לאדינו).

חשיבותו של המיזם

לתיעוד לשונות היהודית חשיבות עצומה הן בתחום האקדמי הן בתחום הציבורי, החברתי והאישי. בתחום האקדמי, יש כאן תיעוד ראשון במעלה של שפות ולהגים עתיקים מכל רחבי העולם. כך מחקר לשונות העולם עשוי להתעשר עושר רב מן התיעוד המרוכז המתוכנן. הדבר עשוי להשפיע באופן ברור על המחקר הבלשני בארץ ובעולם. מובן, שמחקר הלשון העברית יתעשר גם הוא, כיוון שלשונות אלה נושאות עמן מרכיב עברי לעתים מקיף ביותר, שיש בו חותם ברור של שימור מסורות קדומות בצד יצירתיות ושינוי כתוצאה מן המגע הבין-לשוני רב השנים. אף תחומי מדע אחרים כמו ספרות, היסטוריה, תרבות, אנתרופולוגיה, פולקלור ועוד עשויים להתברך באוצר נדיר זה שלא תועד מעולם.

אף על התחום הציבורי והאישי ישפיע מפעל זה שפע רב. כידוע מדינת ישראל היא מדינת הגירה שלתוכה נתקבצו קהילות ישראל השונות. מדיניות כור ההיתוך וגורמים נוספים הביאו לניתוק מן המסורות הקהילתיות העתיקות. שימור ותיעוד מסורות אלה עשוי לתרום רבות להכרת התרבויות היהודיות הללו, שהיו בית הגידול של המייסדים והאזרחים הראשונים של מדינת ישראל. הוא גם יתרום הרבה לגיבוש ולחיזוק הזהות של ישראלים שמוצאם בקהילות שכמעט לא נחקרו ולא ניכרה השפעתם על החברה הישראלית.

מטרות המיזם:

למיזם מטרות מידיות ודחופות ביותר ומטרות בעלות אופי מתמשך: המטרה הראשונה במעלה והדחופה ביותר היא הקמת מערך הקלטות נרחב, מקיף ומהיר לצורך הקלטת דוברות ודוברים של לשונות היהודים מכל רחבי הארץ. קשה להפריז בחשיבותה ובדחיפותה של מטרה זו כיוון שגורם הזמן פועל נגדנו במהירות, ושפות ותרבויות עשירות ומלאות עניין יורדות לטמיון עם פטירת דובריהן.

מטרה נוספת, שהיא פועל יוצא של המטרה הראשונה, היא תיעוד ושימור המסורת התרבותית שנמסרה בעל פה מדור לדור. על כן במהלך ההקלטות והשיחות יושם דגש על תיעוד חומרים בעלי ערך תרבותי כמו שירים, בלדות וקינות, מדרשים, סיפורי עם ואגדות, סיפורים אישיים וקהילתיים, מידע היסטורי ועוד. כמו כן המרכז ישים לו למטרה לאסוף ולרכז הקלטות וחומרים רלוונטיים אחרים המצויים בידי הציבור לצרכי העתקה, צילום ושימור. המרכז יאצור חומרים אלה, ימיין אותם ויכשיר אותם לשימושו של ציבור החוקרים ולציבור הכללי.

כאמור שפות אלה הולכות ונעלמות וקיים חשש חמור שהן לא תובנּה כלל בעתיד הקרוב, על כן המרכז יעמיד לו למטרה לתרגם ולשכתב את החומר שנאסף על מנת שההקלטות תהפוכנה מובנות ונגישות. תרומות למיזם ולאתר יתקבלו בברכה רבה ויוקדשו כולם להקלטה ולתיעוד לשונות היהודים שבהכחדה. ניתן להוסיף הקדשה לתרומה.

מעוניינים לדעת עוד? - הפניות לקריאה נוספת.

מעוניינים לסייע? - לתרומה.